הורים וילדים: בניית אורח חיים ספורטיבי

מאת רוס אנמייט, מתאגרף ומאמן כושר ואגרוף. למאמר המקורי: Fostering an Active Lifestyle.

ילדים פעילים פיזית מטבעם

כאבא לשני ילדים, אני תמיד נדהם מכמה ילדים פעילים פיזית מטבעם.

בני בן ה-3 היה מבלה את כל היום במשחקים בחוץ, אילו רק היינו נותנים לו. הוא אוהב לרוץ, לקפוץ, לטפס, להתאבק, לרכב על אופניו, להכות בשק האגרוף ולזרוק את הכדור.

הוא מתלווה אלי לחדר הכושר לעיתים קרובות, ומעסיק את עצמו בהמצאת משחקים ו”מהלכים” (כך הוא קורא להם). כשמגיע הזמן ללכת, הוא עושה הכל על מנת להאריך את השהייה בחדר הכושר, ולו רק בכמה דקות.

ילדים

רוס וביתו: ילדים פעילים פיזית מטבעם

בתי בת השנה ו-3 חודשים הולכת בעקבות בני באדיקות. אחד הדברים הראשונים שהיא רצתה, מייד לאחר שלמדה ללכת, היה ללבוש את כפפות האגרוף של אחיה ולהכות בשק האגרוף שלנו. היא הייתה אובססיבית בנוגע לכפפות האגרוף. לבסוף, אשתי ואני נשברנו וקנינו לה כפפות משלה, על מנת לשמור על השלום בבית.

כיום היא מביאה לי את הכפפות בחיוכים וצחקוקים, כשהיא רוצה לשחק. וממש כמו אחיה הגדול, גם היא עצובה כשמסתיים המשחק. למדתי להסיח את דעתה למשהו אחר כשמגיע הזמן להפסיק לשחק, אחרת היא תלבש את הכפפות כל היום.

הובל את ילדיך באמצעות דוגמא אישית

אני לא כותב את המאמר הזה כדי לומר שעל כולנו לדחוף את ילדינו להיות ספורטאים מצטיינים. אם הילדים שלי ירצו לעסוק בספורט כשיגדלו, אתמוך בהם, בדיוק באותה מידה בה אתמוך בהם אם ירצו לנגן בפסנתר במקום. לעולם לא אדחוף אותם לעשות משהו שהם לא נהנים ממנו.

עם זאת, ברור לי שילדים מחקים את הוריהם. הדבר אותו הם רואים כטבעי, מבוסס על הדברים שאותם הם חווים באופן יום יומי בביתם.

זירה

רוס (שני משמאל) בזירת האיגרוף, עם חלק מחבריו ותלמידיו

אני מתעסק הרבה באימון ספורטאים ומתאגרפים. הילדים שלי פגשו ספורטאים ומתאגרפים רבים אצלנו בבית, ובחדר הכושר, מאז שהם נולדו. הם מוקפים בסצנת הכושר, והיא דבר כיפי וטבעי עבורם. כאשר קניתי את כפפות האגרוף לבני, עשיתי זאת כדי שיפסיק להוציא כפפות מלוכלכות מחדר הכושר. הוא רצה לחקות את מה שראה סביבו. וכיום בתי מחקה את אחיה הגדול.

כשבני היה בן שנתיים, שאלתי אותו מה הוא רוצה במתנה לחג המולד. הוא ביקש ממני מוט למתח. בהתחלה, חשבתי ששמעתי לא נכון, אך הוא למעשה רצה מוט מתח, על מנת לחקות את מה שהיה רואה בחדר הכושר. כמעט שנה לאחר מכן, בני ובתי מבקשים ממני כל הזמן שארים אותם אל המוט. זה כמעט בלתי אפשרי לעלות במדרגות שבביתנו מבלי להעלות את אחד מהם לעשות מתח.

הילדים שלי נהנים מכל הפעילויות הפיזיות האלה. מעולם לא ביקשתי מהם או דחפתי אותם לעשות דבר. ילדים מטבעם עושים את מה שכיף. הם לא יעשו באופן מכוון משהו שהם לא נהנים לעשות. זה טבעם לחפש דברים כיפיים לעשות.

אחריות לילדים

כהורה, זו אחריותי להכין את ילדי לעולם אליו הם נולדו. לא אכפת לי אם הם יהיו ספורטאים או לא, אבל חשוב לטפח אצלם התפתחות פיזית, מנטאלית וחברתית.

למרבה הצער, הורים רבים מאמינים שאחריותם מסתיימת בחדר השינה. פגשתי הורים שלדעתם לבדר את ילדיהם משמעותו להושיבם מול הטלויזיה. הם לא יטרחו לשחק עם ילדיהם. הם יותר מידי עסוקים בשביל לשחק, אך מצליחים בכל זאת למצוא זמן להעלות סטאטוס לפייסבוק, לעקוב אחר קבוצות הספורט האהובות עליהם או לצפות בטלויזיה.

כיצד ילדים עוברים מלצחוק ולשחק בפארק ללהיות מתבגרים הסובלים מעודף משקל, אשר מבלים את מרבית יומם בישיבה? זה בהחלט לא טבעי. מטבעם, בני האדם נולדו לנוע. לרוע המזל, כשילדים גדלים, הם מקבלים השפעה שלילית המרחיקה אותם מההתנהגות הטבעית שנועדה להם. הרבה יותר קל להושיב את הילד מול טלויזיה, מאשר לצאת החוצה ולרכב איתו על אופניים, או לשחק איתו מסירות בכדור.

כמובן שיש גורמים סיבתיים נוספים המובילים להשמנה, אך חוסר האקטיביות של הילדים הוא גורם מוביל לגדילה המשמעותית בכמות המבוגרים הסובלים מהשמנה ועודף משקל כיום.

עצוב לחשוב שילדים אשר רצים כל היום מטבעם, יהפכו יום אחד למבוגרים הסובלים מעודף משקל. לעיתים קרובות מידי הורים מחפשים פתרונות במקומות אחרים, במקום לקחת רגע ולהכיר בתחומי האחריות שלהם.

ההורים הם בעלי האחריות הגדולה ביותר לילדיהם. זו לא אחריות בית הספר או הממשלה לפתח ילד בריא. הורה חייב לקחת אתגר זה על עצמו. היכולת לנוע בחופשיות ובקלות וליהנות מהעולם, היא זכות שכל ילד זכאי ליהנות ממנה. לאף הורה אסור לשלול זכות זו מילדו.

אנו כהורים צריכים לקחת את האחריות על פיתוח אורח חיים פעיל עבור ילדנו. זמן המשחק שלי עם ילדיי הוא הזמן המהנה ביותר עבורי במהלך היום. לא אחליף את החיוכים שלהם בתמורה לשום דבר בעולם.

אני נדהם מכך שהסוגיה שאנשים מייחסים לה מורכבות רבה כל כך – עודף משקל אצל ילדים – היא בעצם כל כך קלה לתיקון. הצעד הראשון עבור ההורים הוא להוביל בעצמם, תוך מתן דוגמא אישית. האם זה באמת יותר מידי לבקש? אני לא מצליח להעלות בדעתי משהו חשוב יותר (עבורי) מאשר בריאות ילדיי. איך ייתכן שהורה יחשוב בשונה מכך?

הורים כיום צריכים להתעורר ולקחת את האחריות לידיהם. הם צריכים להפסיק להמציא תירוצים הנוגעים למה שהעולם חייב להם, ולהתחיל לדאוג לגבי חובתם שלהם לגבי ילדיהם.


רוס אנמייט

רוס אנמייט

רוס אנמייט הוא מתאגרף ומאמן כושר ואגרוף.

רוס עזר לספורטאים ומתאבקים רבים להגשים את מטרותיהם במשך השנים, ושם דגש על מתן אימון אישי ואיכותי.

הוא מנהל שני אתרי אינטרנט מובילים העוסקים בנושאים אלו, וכמו כן נותנים ערך מוסף בנוגע לצורות חשיבה חיוביות ומועילות, והמוח הנדרש מאחורי הכוח. אתרו העוסק בכושר ואימונים: www.rosstraining.com. אתרו העוסק באגרוף: www.rossboxing.com.

***

מכיר/ה מישהו שיכול להיעזר בזה? שתפו!
  • Facebook
  • Twitter
  • Delicious
  • LinkedIn
  • StumbleUpon
  • Add to favorites
  • Email
  • RSS

You may also like...